הורים רבים שואלים אותי מאיזה גיל כדאי להביא ילד לבדיקת יישור שיניים. התשובה הקצרה: מוקדם יותר משנדמה. אני ממליץ להגיע לבדיקה ראשונה כבר בגיל שבע שמונה, עם בקיעת החותכות הקבועות העליונות הראשונות, גם אם על פניו נראה שאין שום בעיה.
למה לבדוק כבר בגיל שבע שמונה
בבדיקה הראשונה אני קובע אם יש צורך בטיפול או בהתערבות כלשהי כרגע, וקובע את מועד הבדיקה הבאה. סטטיסטית, כרבע מהילדים יזדקקו כבר בשלב הזה לטיפול מסוים, המכונה "טיפול מוקדם" או "טיפול שלב א'". אם אין צורך בהתערבות, הבדיקה הבאה מתוכננת בדרך כלל לזמן שבו שיני החלב האחרונות עתידות לנשור.
מתי מבצעים טיפול מוקדם
- כשיש צורך לפנות מקום לשיניים הקבועות הבאות, או לשחרר צפיפות מתפתחת
- בבעיות אורתודונטיות שעלולות להשפיע על התפתחות הלסתות אם לא מטפלים בהן לפני גיל שתים עשרה שלוש עשרה
- בפערים גדולים בין הלסתות (לסת עליונה קדמית או אחורית מדי ביחס לתחתונה), כי בגיל צעיר יש יכולת השפעה גדולה יותר על גדילת הלסתות
במקרים שבהם הלסת העליונה ממוקמת אחורית מדי, אני משתמש בטכניקה שמאפשרת למשוך את הלסת העליונה קדימה בעזרת ניבי החלב, שהופכים לעוגן זמני שנספג מעצמו בהמשך. אני נמנה עם האורתודונטים הבודדים בישראל שמיומנים בשיטה זו, שמביאה תוצאות טובות גם במקרים קשים במיוחד.
חשוב לדעת: טיפול מוקדם לא מחליף טיפול מאוחר יותר
טיפול מוקדם אינו תחליף לטיפול המלא שמתבצע בדרך כלל בגילאי שתים עשרה שלוש עשרה, כשהשיניים כמעט סיימו את התחלפותן. ברוב המכריע של המקרים, טיפול מוקדם בא בנוסף לטיפול המאוחר יותר, ולכן הוא נקרא גם "טיפול שלב א'".
ומה עם בני נוער ומבוגרים צעירים
רוב טיפולי יישור השיניים אצלי מתחילים דווקא בגילאי שתים עשרה שלוש עשרה, כאשר השיניים הקבועות כמעט כולן בקעו. בגיל הזה אני עובד בעיקר עם מכשור קבוע, ולעיתים עם שיטות כמו מכשיר הקרייר שמקצר משמעותית את משך הטיפול. פרטים נוספים על השיטות בעמוד שיטות הטיפול.
קביעת בדיקה
אם ילדכם בגיל שבע שמונה, או אם קיבלתם הפניה מרופא השיניים המשפחתי, מומלץ לא לחכות. בדיקה מוקדמת לא מחייבת טיפול, אבל מאפשרת לזהות בעיה בזמן שבו הכי קל לטפל בה. מוזמנים לתאם תור או לקרוא עוד על תחום יישור השיניים.